polio – פוליו (שיתוק ילדים)
עריכה- ד"ר משכית בר-מאיר
מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות
מנהלת היחידה לזיהומיות ילדים, מרכז רפואי שערי צדק
מחלת הפוליו (Poliomyelitis) נגרמת על ידי זיהום בנגיף הפוליו. קיימים 3 זנים
של נגיף הפוליו. הנגיף מועבר מאדם לאדם באמצעות הרוק והצואה. הדבקה בנגיף מתרחשת בעקבות בליעת הנגיף. רוב הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים לא ספציפיים , כגון חום, חולשה, חוסר תאבון, וכאב גרון. כ-4-8% מהנדבקים מפתחים דלקת קרום המוח קלה המאופיינת בהחלמה ספונטנית מלאה תוך ימים, ומיעוט המקרים, פחות מ-1% (1:100-1:1000) מהנדבקים, מפתחים שיתוק .
במקרים בהם מופיע שיתוק, הנגיף חודר מהמעי דרך זרם הדם למערכת העצבים
המרכזית . כאשר נגיף הפוליו תוקף את העצבים האחראים על תנועת השרירים בחוט השדרה
נגרמת הופעה חדה של שיתוק בגפה אחת או יותר. השיתוק מלווה לעיתים בכאב עז בשריר
הנגוע. השיתוק נוטה לערב בעיקר את הגפיים התחתונות. הטבה ספונטנית בחומרת השיתוק תתכן בחודשים שלאחר הזיהום אולם במעל ממחצית המקרים נותרת דרגה כלשהי של חולשה קבועה עד שיתוק קבוע.
חדירת הנגיף למערכת העצבים עלולה להוביל לאי ספיקה נשימתית, המהווה את אחד הסיבוכים הנפוצים והמאיימים ביותר של המחלה. כעבור שנים רבות מהזיהום (25-35 שנים) תתכן התלקחות שיתוק מחודשת המאופיינת בחולשת שרירים, ותשישות. השרירים המעורבים הם אותם שרירים שהיו מעורבים במהלך המחלה הראשונית. מצב זה קרויpost-polio syndrome .
מגיפות פוליו הופיעו באופן שכיח ברחבי העולם בעיקר במהלך המאה ה-20. במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת פותחו החיסונים לנגיף, שלזכותם נזקף צמצום ניכר של מספר החולים במחלה בעולם.
בעקבות הכנסת החיסון ב 1957 בישראל ירד היקף התחלואה באופן דרמטי. בישראל לא ידוע על תחלואה באדם משנת 1989.
קישור לדף החיסון המגן ממחלה זו
גרף התחלואה בפוליו בישראל, ביחס להחלת החיסון