חזרת – Mumps
עריכה – ד"ר גלעד שרמן
מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות
היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בי"ח לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא
נגרמת על ידי נגיף ה-Mumps.
הנגיף גורם למחלה המתאפיינת בנפיחות ודלקת בבלוטות הרוק (אחת או יותר), הנמצאות מעל זווית הלסת. בכשליש מהמקרים נגרמת מחלה קלה יותר, שעיקרה תסמינים נשימתיים (שיעול ונזלת).
סיבוכים אפשריים:
- דלקת המוח ו/או קרום המוח (מנינגיטיס/אנצפלטיס) – עד 10% מהמקרים
- אובדן שמיעה (בדרך כלל חד צדדי)
- דלקת באשך (בעיקר בגיל ההתבגרות ובמבוגרים) העלולה לגרום לעקרות (במקרים נדירים)
- דלקות באיברים שונים כגון הלבלב (פנקריאטיטיס), בלוטת התריס (תירואידיטיס), במפרקים (ארתריטיס), שריר הלב (מיוקרדיטיס) ועוד.
באוכלוסיה לא מחוסנת המחלה מופיעה לרוב בילדות. מחלה במבוגרים כרוכה בשיעור סיבוכים גבוה יותר.
המחלה נפוצה ברחבי העולם והאדם הינו המאכסן היחיד של הנגיף. ההדבקה הינה במגע ישיר עם הפרשות מדרכי נשימה או רוק של חולים.
זמן הדגירה מהחשיפה עד הופעת התסמינים הינו לרוב כשבועיים, אך גם יכול להמשך מעבר ל-3 שבועות. ההדבקה הינה בעיקר לפני הופעת הדלקת בבלוטות הרוק ועד 5 ימים לאחר הופעת הנפיחות.
מאז הכנסת החיסון לתוכניות החיסונים לילדים ברחבי העולם, ירדה מאד היארעות המחלה, אך ב-2018 החלה עליה עולמית בתחלואת החזרת, כולל באנשים שחוסנו בשתי מנות חיסון. בנוסף מדי פעם מופיעות התפרצויות, בעיקר בקרב מבוגרים צעירים.
דרכי האבחנה של זיהום חריף:
- מציאת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgM בדם החולה
- עליה של לפחות פי 4 ברמת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgG.
- מציאת החומר התורשתי של הנגיף ברוק, בגרון או בנוזל שדרה של החולה, בבדיקת PCR
אין טיפול לנגיף והטיפול בחולה הינו טיפול תומך בלבד.
לאחר חשיפה לנגיף, אין טיפול יעיל למניעת המחלה בנחשפים.