חיידק המנינגוקוקוס – meningoccocus
חיידק המנינגוקוקוס נוטה להתיישב באף ובלוע של ילדים ומבוגרים בריאים, ובד"כ אינו גורם לבעיות כלשהן, אך הוא מסוגל לעבור מאדם לאדם באמצעות שיעול, עיטוש ומגע קרוב.
לעתים נדירות החיידק הופך להיות אלים ,חודר מדרכי הנשימה לדם ובהמשך גם לקרום המוח וגורם למחלה הקשה הנקראת מנינגוקוקסמיה ,ולדלקת קרום המוח.
כיצד נדבקים בחיידק?
ההדבקה היא באמצעות דרכי הנשימה (בדומה לשפעת) במגע קרוב, כמו מגע בין בני משפחה, חברים לכיתה ולגן וכד'.
מהם הסימנים המוקדמים?
הסימנים המוקדמים למחלה הם: חום, וצמרמורת, אך בהמשך מתפתחים סימנים ספציפיים יותר כמו חולשה, חיוורון, הרגשה רעה מאד, הקאות, אפטיה, טשטוש ופריחה אופיינית בצורת שטפי דם קטנים, שאינם נעלמים במתיחת העור. הופעת הסימנים הללו מחייבת בדיקת רופא בדחיפות.
במידה ומצבו של החולה הוא רע כלומר חולשה בולטת, אפטיה, ערפול הכרה,והופעת פריחה מתפשטת בצורת שטפי דם, יש לפנות בדחיפות למיון.
יש לזכור כי הזמן העומד לרשותנו מרגע הופעת הסימנים הבעייתיים הינו מספר שעות, ועל כן יש לדאוג כי החולה יקבל את הטיפול הרפואי הספציפי מהר ככל האפשר.
פריחה אופיינית במחלת המנינגוקוקסמיה:
מהם הסוגים השונים של החיידק?
מוכרים מספר זנים של החיידק: A,B, C, W, ו- Y.
הזן היותר נפוץ בארץ הינו זן B.
האם קיים טיפול מונע?
קיימים בעולם מספר חיסונים לחיידק המנינגוקוקוס.
קיימים בעולם מספר חיסונים לחיידק המנינגוקוקוס אולם החיסונים הללו אינם כוללים את הזן B הנפוץ בארץ. קיים חיסון יעיל כנגד הזנים האחרים של החיידק אשר הוא ניתן לאנשים בקבוצות הסיכון ולנוסעים לחו"ל (קישור לחיסון כנגד חיידק המנינגוקוק).
מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי מונע לכל האנשים שהיו במגע קרוב עם החולה. הטיפול המונע נועד למנוע מהמגעים את התפתחות המחלה וכן את המשך הפצת החיידק לסביבה.
מה הטיפול למי שכבר נדבק בחיידק?
באם מדובר באדם שהיה במגע עם החולה הטיפול המקובל הינו תכשיר אנטיביוטי הנקרא ריפמפין, והוא ניתן במשך יומיים. אפשרות אחרת לטיפול מונע הוא מתן טבליות של ציפרוקסין.
לאדם החולה במחלה, הטיפול הינו מתן אנטיביוטיקה מהר ככל האפשר לתוך הוריד ובמקביל תרופות לשמירת לחץ הדם, ולאיזון מערכת קרישת הדם, העלולים להיות מופרעים במהלך הזיהום.
מה גורם לחיידק "רדום" להפוך לאלים?
לשאלה זו אין עדיין תשובה ברורה. יתכן כי החיידק במהלך התרבותו רוכש תכונות המאפשרות לו להערים על מערכות ההגנה של הגוף ולחדור לדם. יתכן גם כי החיידק מנצל חולשה זמנית של האדם בעקבות מחלות כמו שפעת ואז לנצל את ההזדמנות ולתקוף את הגוף.
מה הם הנזקים שהחיידק גורם?
במהלך הזיהום הסוער החיידק גורם לנזקים כבדים למערכות החשובות בגוף. הוא עלול לחדור לקרומי המוח ולגרום לדלקת קרום המוח. כמו כן הוא עלול לפגוע בתפקוד איברים חיוניים כמו הלב, הכליות והריאות, לגרום לנפילת לחץ הדם (הלם), ולבעיות בחמצון הדם. החיידק גם גורם להפרעה קשה במערכת קרישת הדם, להופעת קרישים בכלי דם שונים, לשטפי דם בעור ובאיברים הפנימיים.
האם טיפול אנטיביוטי עוזר?
קיימים תכשירים אנטיביוטיים יעילים מאוד כנגד החיידק ואם ניתנים מוקדם במהלך המחלה ניתן להביא לעצירת הזיהום ובהמשך להחלמה.
הבעיה הקשה היא, שכאשר החיידק כבר גרם להפרעה קשה בתפקוד מערכות הגוף הרי הטיפול האנטיביוטי יעזור לחסל את החיידק אולם ההפרעה עלולה להיות כה קשה כך שלא ניתן להתגבר עליה, ועל כן לצערנו התמותה במחלה היא סביב 5%-10% למרות הטיפול האנטיביוטי והטיפול התומך.
קישור לחיסון כנגד חיידק המנינגוקוקוס
קישור לדף המנינגוקוקוס באתר ה CDC
תמונות מנינגוקוקוס מאתר ה CDC