איחסון
האחסון והטיפול בתרכיבי החיסון חייב להיות בהתאם להוראות היצרן. חלק מכישלונות החיסון יש לייחס לטיפול לא נכון בתרכיב כמו אחסונו בטמפרטורה לא מתאימה (חמה או קרה מדי), שמירתו בטמפרטורת החדר זמן ממושך יותר מכפי שמצוין בהוראות היצרן או מתן תרכיב שזמן התפוגה שלו חלף.
דרכי מתן
מתן פומי: כמו בחיסון לרוטה או בעבר החיסון החי לפוליו .
מתן פראנטרלי: החיסון יינתן לתוך השריר או לשכבה התת-עורית ע"פ הוראות היצרן.
המקומות המועדפים : בתינוק אזור אנטרולטרלי של הירך ובילד ובמבוגר- אזור הדלטואיד. בילדים מומלץ להימנע ממתן חיסון באזור העכוז בשל הסכנה לפגיעה בעצב הסכיאטי.
מינון מנת החיסון
יש לתת את המנה המומלצת ע"פ הוראות היצרן. מנה קטנה מידי עלולה להשרות תגובה חיסונית נמוכה יותר ומתן מנה גדולה מהמומלץ עלולה לגרום לתגובה טוקסית. אין לחלק את מנת ה-DTP או תרכיב אחר במטרה להקטין תגובות טוקסיות – אין כל הוכחה ליעילות שיטה זו.
עיתוי מתן החיסונים
רווחי זמן ארוכים יותר מהמומלץ בין מנות של אותו תרכיב בסידרה אינם משפיעים בדרך כלל על התגובה החיסונית הסופית ולכן אינם מחייבים את התחלת סדרת החיסון של אותו תרכיב מהתחלה. כמו כן אין צורך במנות חיסון נוספות.
מתן חיסונים בו זמנית
את מרבית התרכיבים (בין אם מדובר בתרכיב מומת או חי-מוחלש) ניתן לתת בו זמנית (באותו יום) בלא שתהא לכך השפעה על עוצמת התגובה לחיסונים או על התגובה האימונולוגית.
יש לתת את החיסונים במקומות הזרקה נפרדים אלא אם עורבבו קודם לכן על ידי היצרן. יוצאים מן הכלל הם החיסונים לכולירה וקדחת צהובה אותם מומלץ לתת בהפרש של לפחות 3 שבועות על מנת למנוע פגיעה בתגובה החיסונית לתרכיבים.
מתן חיסונים במועדים שונים (לא באותו יום)
במקרה זה מבדילים בין תרכיבים מומתים למוחלשים ע"פ הכללים הבאים:
תרכיבים מומתים: אין צורך ברווח זמן מינימלי בין מתן תרכיבים מומתים.
תרכיבים חיים- מוחלשים: מומלץ על רווח זמן של לפחות 4 שבועות בין הזרקת שני תרכיבים כאלו בכדי למנוע תופעה של Interference. כלל זה אינו תופס לגבי OPV שניתן לתת אותו בו –זמנית לפני או אחרי חיסונים עם MMR , אבעבועות רוח או BCG ללא צורך ברווח זמן מינימלי ביניהם.
תרכיב חי – תרכיב מומת: אין צורך ברווח זמן מינימלי פרט לחיסונים לכולירה (מומת) וקדחת צהובה (חי-מוחלש) אותם כאמור מומלץ לתת בהפרש של לפחות 3 שבועות על מנת למנוע פגיעה בתגובה החיסונית לתרכיבים
תופעות לוואי של חיסונים
אף חיסון אינו חופשי לחלוטין מתופעות לוואי. תופעות אלו נעות מאי נוחות לתופעות חמורות ואף מסכנות חיים שעלולות להופיע רק לעתים נדירות.
רוב התופעות נובעות מתגובה לחומר האימונוגני כמו התגובה המקומית לאחר מתן DTP והופעת החום כעבור שבוע עד שבועיים מהזרקת החיסון MMR.
הופעת אבצסים סטריליים (קרים) קורית בדרך כלל לאחר מתן תרכיב מומת והיא נובעת מתגובה לתרכיב או לאדג'ובנט. בחלק מהמקרים אבצס כזה מופיע כאשר תרכיב המיועד להזרקה תוך שרירית הוזרק בטעות לשכבה התת- עורית.
לעתים נדירות יופיעו תופעות חמורות הגורמות לנזק קבוע ואף כאלו שמסכנות חיים.
יש לזכור כי לא כל תופעה שהופיעה לאחר מתן חיסון מקורה בחיסון.
בכל מקרה חשוב מאוד לדווח על כל הופעה של תסמינים החשודים לנבוע מהחיסון.
להרחבה
קישור לתדריך החיסונים שך משרד הבריאות
קישור ל- Pink Book מטעם אתר החיסונים של ה-CDC