מהי מחלת הפוליו ?
מחלת הפוליו (Poliomyelitis) נגרמת על ידי זיהום בנגיף הפוליו. קיימים 3 זנים של נגיף הפוליו. הנגיף מועבר מאדם לאדם באמצעות הרוק והצואה. הדבקה בנגיף מתרחשת בעקבות בליעת הנגיף.
רוב הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים לא ספציפיים , כגון חום, חולשה, חוסר תאבון, וכאב גרון. כ-4-8% מהנדבקים מפתחים דלקת קרום המוח קלה המאופיינת
בהחלמה ספונטנית מלאה תוך ימים, ומיעוט המקרים, פחות מ-1% (1:100-1:1000) מהנדבקים,
מפתחים שיתוק.
במקרים בהם מופיע שיתוק, הנגיף חודר מהמעי דרך זרם הדם למערכת העצבים המרכזית . כאשר נגיף הפוליו תוקף את העצבים האחראים על תנועת השרירים בחוט השדרה נגרמת הופעה חדה של שיתוק בגפה אחת או יותר. השיתוק מלווה לעיתים בכאב עז בשריר הנגוע. השיתוק נוטה לערב בעיקר את הגפיים התחתונות. הטבה ספונטנית בחומרת השיתוק תתכן בחודשים שלאחר הזיהום אולם בלמעלה ממחצית המקרים נותרת דרגה כלשהי של חולשה קבועה עד שיתוק.
חדירת הנגיף למערכת העצבים עלולה להוביל לאי ספיקה נשימתית, המהווה את אחד הסיבוכים הנפוצים והמאיימים ביותר של המחלה.
כעבור שנים רבות מהזיהום (25-35 שנים) תתכן התלקחות שיתוק מחודשת המאופיינת בחולשת שרירים, ותשישות. השרירים המעורבים הם אותם שרירים שהיו מעורבים במהלך המחלה הראשונית. מצב זה קרוי post-polio syndrome .
מגיפות פוליו הופיעו באופן שכיח ברחבי העולם בעיקר במהלך המאה ה-20. במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת פותחו החיסונים לנגיף, שלזכותם נזקף צמצום ניכר של מספר החולים במחלה בעולם.בעקבות הכנסת החיסון ב 1957 בישראל ירד היקף התחלואה באופן דרמטי. בישראל לא ידוע על תחלואה באדם משנת 1988.
מה ארע מהלך התפרצות הפוליו בשפכי ישראל בשנה האחרונה (2013-14) ?
אחד מלקחי התפרצות הפוליו של שנת 1988 היה הצורך בקיום מערכת ניטור סביבתית של דגימות מהביוב במקומות שונים בארץ לשם איתור הנגיף ותחילת פעולות התערבות עוד לפני שהוא גורם לתחלואה בבני אדם. הניטור מתבסס על כך שהנגיף מופרש בצואה על ידי אנשים שנדבקו בו ועל כן ניתן יהיה למצוא אותו בביוב אפילו כאשר האנשים שמפרישים את הנגיף לא מגלים שום סימני מחלה. כך ניתן לנקוט באמצעים עוד לפני שיופיעו מקרים של תחלואה בשיתוק. כיום ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם אשר מקיימות ניטור סביבתי שוטף ומסודר שכזה. במסגרת פעולות הניטור של מערכת הביוב נמצאה עדות למציאות נגיף פוליו לא תרכיבי מסוג 1 במהלך חודש מאי 2013 במערכת הביוב של היישוב רהט ובהמשך גם בישובים הסמוכים. הנגיף שבודד כמעט זהה
לזה שבודד במצרים חודשים אחדים קודם לכן. בסקר צואות שבוצע נמצא מתאם בין המצאות
הנגיף בצואה של אנשים בדרום ולממצאים בביוב הממצאים הללו מעידים כי קיימים אנשים אשר
מפרישים את הנגיף ועלולים להדביק את סביבתם. כל אלו הובילו לפעולות המניעה שמנעו מקרי תחלואה בישראל. במהלך קיץ 2013 יצא משרד בריאות במבצע שכלל השלמת חיסוני השגרה לפוליו בילדים, חיסון מבוגרים בחיסון המומת במוקדי בידוד הנגיף בשפכים ובמבצע מתן חיסון חי מוחלש לכל הילדים עד גיל 10 שנים (ילידי 2004 ואילך) שלא חוסנו בעבר בחיסון החי מוחלש לפוליו. ילדים שלא חוסנו בחיסון החי מוחלש נוטים להפריש את הנגיף בצואה זמן רב יותר למרות שהם עצמם אינם מגלים סימני מחלה.
החיסון הביוולנטי (bOPV) שניתן מכיל 2 זני נגיף בלבד (זנים 1 ו-3). זן מספר 1 תואם את זן נגיף הפוליו שבודד בדרום הארץ. מתן נגיף חי מוחלש לילדים נועד להפסיק בצורה יעילה יותר את הפצת הנגיף לשאר האוכלוסייה ולהקטין את הסיכון להופעת מקרי מחלה.
האם מציאת נגיף הפוליו בביוב מעידה על כך שההדבקה היא דרך הביוב ?
לא, ההדבקה אינה דרך הביוב. מציאות הנגיף בביוב רק מעידה על קיום אנשים המפרישים את הנגיף. ההדבקה קורית דרך חשיפה לרוק או לצואה של אנשים המפרישים את הנגיף בעיקר עקב היגיינה לקויה.
איזה חיסונים נגד פוליו קיימים?
מאז שנות החמישים של המאה הקודמת קיימים שני סוגי חיסון יעילים נגד פוליו: חיסון חי מוחלש (OPV) הניתן בטיפות דרך הפה וחיסון מומת (IPV) הניתן בזריקה לשריר.
כמה חיסונים כוללת תכנית החיסון השגרתי נגד פוליו בישראל כיום ?
החיסון לפוליו ניתן בארבע מנות בתקופת הינקות (בגיל 2, 4, 6, ו-12 חודשים) ומנת דחף נוספת ניתנת במסגרת חיסוני כיתה ב' בגיל 7. עד גיל שנה ניתן החיסון לפוליו בתרכיב משולב ("החיסון המחומש") המכיל בנוסף את החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, והמופילוס אינפלואנזה B. בכיתה ב' – ניתן החיסון בתרכיב המשלב בתוכו את החיסונים לדיפתריה, טטנוס, ושעלת.
בעקבות הופעת הנגיף בשפכים מהלך שנת 2013-2014 חודש מתן החיסון החי מוחלש במסגרת שגרת החיסונים. החיסון החי מוחלש (bOPV) ניתן לילידי יולי 2013 ואילך בשתי מנות: מנה ראשונה בגיל 6 חודשים ומנה שניה בגיל 18 חודשים.
כמה מנות חיסון נחשבות מגנות ?
דרושות לפחות 2 מנות חיסון IPV להשגת הגנה טובה מפני הדבקה (מעל 90%). 3 מנות חיסון מספקות הגנה מספקת (מעל 95%). מומלץ להשלים את מתן שגרת החיסונים בהתאם לגיל. 4 מנות חיסון מקנות הגנה מרבית (המתקרבת ל-100%).
מה תוקף ההגנה שמקנה
החיסון לפוליו?
אדם שחוסן בכל סדרת חיסוני הילדות לפוליו נחשב מחוסן לעשרות שנים, כנראה לכל החיים. עם
זאת, לא תמיד מושגת הגנה מושלמת ובשיעור קטן של המחוסנים באוכלוסייה (אחוזים
בודדים בלבד) החיסוניות תדעך עם השנים. את מרבית המקרים הללו (מלבד מדוכאי החיסון
הידועים) לא ניתן לצפות מראש .
מהם יתרונות החיסון החי המוחלש (OPV) לעומת המומת (IPV) ?
יעילותם של שני סוגי החיסונים (החי מוחלש והמומת) במניעת שיתוק גבוהה מאוד ומתקרבת ל100%. עם זאת, לחיסון החי מוחלש (OPV) מספר יתרונות (מלבד נוחות המתן) שבזכותם נחשב כחיסון כמועדף לבלימת התפרצויות של נגיף הפוליו:
החיסון החי מדמה את פעולת נגיף הפוליו במעי, ותופס את המקום במעי אשר אליו נגיף הפוליו אמור היה להיקשר וחוסם את אחיזתו של נגיף הפוליו במעי. בדרך זו משרה החיסון תגובה חיסונית חזקה במעי המשמשת כקו הגנה ראשון כנגד הדבקה בנגיף הפוליו וחוסמת את המשך הפצתו. בנוסף, החיסון מופרש בצואת המחוסן במשך מספר שבועות, מועבר לסביבה ועל ידי כך עשוי להביא גם לחסינות של האנשים בסביבתו.
החיסון המומת ניתן בזריקה ולא דרך הפה, ולפיכך אינו מעורר תגובה חיסונית חזקה במעי.
במקרה של הדבקה בנגיף הפוליו, האדם שחוסן בנגיף המומת עלול להפיץ את נגיף הפוליו לסביבה במידה וידבק, למרות שהוא לא מראה שום סימני מחלה והוא עצמו מוגן מפני שיתוק.
מהן תופעות הלוואי של התרכיב המומת לפוליו ?
לרוב אין תופעות לוואי מיוחדות. יתכנו תגובות מקומיות קלות וחולפות באתר ההזרקה.
מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון החי מוחלש?
תופעות הלוואי האפשריות כוללות תגובות "רגילות" לאחר חיסונים כמו עליית חום , הקאות, שלשולים ותגובות אלרגיות.
באופן נדיר ביותר (בשיעור של אחד למספר מיליוני מנות) תוארה תופעת לוואי המתבטאת בשיתוק בדומה למחלת הפוליו עצמה אצל המחוסן או מגעיו הקרובים.
סיבוך זה קרוי VAPP –.Vaccine Associated Paralytic Poliomyelitis.
חשוב לציין כי סיבוך זה תואר במחוסנים שאצלם החיסון החי ניתן ללא מנה קודמת של החיסון המומת. מדוכאי חיסון, ובעיקר הסובלים מחסר חיסוני מולד, מצויים בסיכון מוגבר משמעותית לפתח סיבוך זה.
פרט למקרה בודד לא דווח בעולם על אף מקרה של שיתוק אשר נגרם על ידי החיסון החי במי שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון מומת קודם למתן החיסון החי.
בישראל לא תואר אף מקרה של VAPP במהלך כל שנות השימוש בתכנית החיסונים המשולבת לפוליו שכללה חיסוני IPV בשילוב עם OPV בשנים (1990-2005). לא דווח על מקרי שיתוק שנגרמו על ידי החיסון מהלך מבצע החיסון בשנת 2013 או בתקופה שחלפה מאז.
על מנת למזער את הסיכון הזה ככל האפשר ננקטו במהלך מבצע החיסון הפעולות הבאות:
1. נעשה שימוש בחיסון המכיל רק שני זנים מוחלשים של נגיף הפוליו.
2. החיסון ניתן רק לילדים שקבלו בעבר חיסון מומת. פעולה זו תגן על הילדים המחוסנים מפני הופעת סיבוכים מהחיסון שכן מחוסן שקיבל לפחות מנה אחת של חיסון מומת (IPV) מוגן מפני VAPP.
3. החיסון לא ניתן לילדים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון או ילדים שחיים עם בני משפחה הסובלים מפגיעה קשה במערכת החיסונית שלהם.
במידע המופץ ברשת נטען כי מרבית התפרצויות הפוליו בעולם נגרמו על ידי החיסון החי מוחלש, היש אמת בטענה זו ?
באוכלוסיות בעלות שיעור התחסנות נמוך הנגיף החי התרכיבי מופץ מאדם לאדם במשך חודשים ארוכים. ככל שהנגיף שורד זמן רב יותר,ועובר שכפולים רבים יותר במעבר מאדם לאדם עולה הסיכון למוטציות גנטיות שמאפשרות בין היתר לנגיף התרכיבי להפוך לנגיף אלים, בדומה לנגיף הפוליו. תופעה זו נקראת Vaccine-Derived Poliovirus (VDPV).
חשוב לציין שהתופעה תוארה אך ורק באוכלוסיות בעלות שיעור התחסנות נמוך במיוחד ושאפילו באוכלוסיות הללו הסיכון ל- VDPV מחוויר לעומת הסיכון למחלה שיתוקית בעקבות זיהום בנגיף הפוליו הטבעי.
לאור שיעורי ההתחסנות הגבוהים בישראל התופעה הזו לא צפויה להתרחש בארץ בעקבות מתן החיסון המוחלש.
מדוע הופסק השימוש בחיסון החי מוחלש (OPV) בישראל בשנת 2005 ?
בהעדר הפצה של נגיף הפוליו בישראל במשך שנים ארוכות (מאז שנת 1988) הפך הסיכון התאורטי מהחיסון החי לגבוה יותר מהסיכון ללקות במחלת הפוליו עצמה. תכנית חיסוני השגרה שונתה בהדרגה. תכנית חיסון הכוללת מתן משולב של חיסון חי וחיסון מומת לפוליו ניתנה בשנים 1990-2004. החל משנת 2005 מבוסס החיסון לפוליו על סדרת מנות של החיסון המומת
בלבד.
מהם השיקולים למתן המחודש של חיסון זה כעת?
עד כה לא התגלו בישראל מקרים של תחלואה, מצב אותו ניתן ליחס לשיעור ההתחסנות הגבוה באוכלוסייה. עם זאת, ניטור דגימות השפכים במשך כשנה, עד אפריל 2014 (מועד הבידוד האחרון של הנגיף בשפכי ישראל) הצביע על המשך הפצת הנגיף באוכלוסייה ואף זליגת הנגיף אל מחוץ לאזור הדרום. בנוסף, סקר דגימות צואה שהושלם בדרום הארץ העיד כי מספר לא מבוטל של תושבים בדרום (בעיקר ילדים) נושאים את הנגיף.
הנתונים לגבי תפוצת נגיף הפוליו לימדו כי הסיכון להיחשף לנגיף זה לא היו מבוטלים, וכי בוודאי שעדיף היה לבחור בנגיף המוחלש שיחליף את נגיף הפוליו שהסתובב באזור ללא הפרעה או
חסימה.
המשך ההפצה של הנגיף עלולה היתה לסכן אנשים שאינם מחוסנים, כולל מבוגרים שההגנה החיסונים שלהם דעכה, כאלה הסובלים מליקויים במערכת החיסון או תינוקות צעירים שטרם הספיקו להתחסן.
בשל הניסיון המוצלח שנצבר בעולם בשימוש בחיסון ה-OPV לבלימת התפשטות התפרצויות פוליו באוכלוסייה, הוחלט על מתן של חיסון חי מוחלש מעבר לשגרת החיסונים המקובלת לשם
חסימת הפצת הנגיף.
מדוע להשתמש בחיסון המכיל רק שני זנים מוחלשים של נגיף הפוליו?
החיסון החי המוחלש אשר השתמשו בו כל השנים בישראל כולל את הגרסה המוחלשת של שלושת זני הפוליו: 1,2,3. מאז שנת 1999 לא תוארו בעולם מקרי פוליו על ידי זן פוליו "טבעי" מסוג 2 שלמעשה הוכחד מהעולם. לעומת זאת הזן התרכיבי מסוג 2 אחראי למרבית המקרים של הופעת מוטציות אלימות של החיסון החי המוחלש (VDPV) וכן גם לחלק ניכר ממקרי השיתוק בעקבות החיסון (VAPP). מאחר שזן הפוליו שבודד בארץ הוא זן 1, הרי הוצאת זן 2 מהחיסון הניתן
כעת אינה פוגעת בהגנה כלפי זן הפוליו שבודד בארץ ואפילו יוצרת הגנה יעילה יותר כי התגובה החיסונית לחיסון המכיל שני זנים היא טובה יותר. כמו כן, מתן חיסון המכיל שני זנים מקטין במידה ניכרת את הסיכון לתופעות לואי חמורות של החיסון.
האם נכון שהחיסון החי מוחלש לפוליו שניתן בישראל כעת מעולם לא נוסה בעולם המערבי ?
החיסון החי מוחלש נגד פוליו שכלל 3 זנים של פוליו נמצא בשימוש החל משנות ה-60 בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות בעולם המערבי. עד כה ניתנו למעלה מ- 60 מיליארד מנות של חיסון זה
בעולם כולו, אולי יותר מכל תרופה אחרת בהיסטוריה. כיון שזן 2 של הפוליו הוכחד
ב–1999, הוחלט במבצע הנוכחי על מתן חיסון שכולל את הזנים 1 ו–3 בלבד (חיסון ביוולנטי). אין
מדובר כאן אם כך בחיסון חדש, אלא באותו חיסון ותיק שנגרע ממנו זן 2 בלבד ופרט לכך זהה בכל מרכיביו לחיסון הותיק.
החיסון הביוולנטי לא ניתן עדיין במדינות מערביות מהסיבה הפשוטה שאין בהן פוליו ולפיכך אין בהן צורך בשימוש בחיסון החי מוחלש. לעומת זאת, חיסון זה ניתן במדינות רבות אחרות ובהיקף עצום (כ-2.5 מיליארד מנות), ולא נמצא כל הבדל בפרופיל הבטיחות לעומת החיסון הוותיק הכולל את שלושת הזנים. עבודות על יעילות החיסון הביוולנטי מעידות כי החיסון אף יעיל יותר
בהשוואה לחיסון הכולל את שלושת זני הפוליו.
קיים חיסון לזן 1 בלבד (מונוולנטי) אך הוא לא זמין כיום במלאי בכל העולם.
האם המבוגרים והקשישים מחוסנים? לרובם אין פנקס חיסונים והם אינם יודעים אם חוסנו ובאיזה חיסון.
סקרי נוגדנים שנערכו לאחרונה מעידים כי האוכלוסייה המבוגרת מוגנת ברובה המכריע (בשיעור של מעל 95%) מפני נגיף הפוליו. החיסון לפוליו ניתן בישראל כחלק משגרת החיסונים בינקות
החל משנת 1957. ב-1988, בעקבות התפרצות הפוליו האחרונה בישראל, התקיים מבצע חיסון
המוני שבמהלכו חוסנו כל תושבי מדינת ישראל עד גיל 40. מי שנולדו לאחר 1957 קרוב
לוודאי חוסנו בעוד שאוכלוסייה שנולדה לפני 1957 נחשבת מחוסנת באופן טבעי, שכן באותן שנים התפרצויות פוליו היו נפוצות. כל מי שנדבק בפוליו ולא לקה בשיתוק (השיתוק מופיע בשיעור של
1 ל-100-1000 מקרי הדבקה בלא מחוסנים) התחסן באופן טבעי.
על כן, בשלב זה אין מדובר על חיסון כלל האוכלוסייה, אלא רק על השלמת חיסוני השגרה בילדים ומתן מנת חיסון חי מוחלש בילדים עד גיל 9 שנים.
אם קבוצת העולים החדשים והוותיקים נחשבת מחוסנת ?
עולים חדשים (ובעיקר העולים מברית המועצות לשעבר) קיבלו ברובם את החיסון בארצות מוצאם. בבדיקות שערך משרד הבריאות נמצא כי אין הבדל ברמת החסינות שלהם ביחס לישראלים הוותיקים.
מה מומלץ למבוגר אשר מסיבות שונות לא חוסן כיאות בילדותו בחיסונים השונים המומלצים?
מומלץ לפנות ללשכת הבריאות לשם ייעוץ ובמידת הצורך גם להשלמת החיסונים.
למי אסור לקבל את החיסון החי מוחלש ?
1. אנשים עם מערכת חיסון לקויה; כגון פגמים תורשתיים במערכת החיסון, מחלות ממאירות (לויקמיה, לימפומה, וממאירויות מפושטות), חולים עם HIV וחולים המקבלים טיפול מדכא חיסון (סטרואידים במינון גבוה, כמותרפיה, הקרנות ).
2. בני בית של אנשים עם מערכת חיסון לקויה.
האם תינוקות צעירים שטרם חוסנו (בני פחות מחודשיים) שיש בביתם אחים שמתחסנים במסגרת המבצע בחיסון החי מוחלש נמצאים בסכנה?
אין מניעה לחסן בני בית של תינוקות מתחת לגיל חודשיים. חיסון האחים הגדולים נועד למנוע את הדבקתם בנגיף הפוליו הפראי, ובכך להגן על הילודים הצעירים.
כיון שקיים מעבר נוגדנים מהאם (שחוסנה בעבר) לעובר דרך השליה לקראת סיום ההיריון, הילודים מוגנים ואינם מצויים בסיכון יתר כתוצאה מחשיפה אפשרית לנגיף הפוליו החי מוחלש.
עם זאת, נדרשת הקפדה יתרה על היגיינה (בעיקר לפני האכלת התינוק, לאחר שימוש בשירותים והחלפת חיתולים), וזאת בדומה להמלצות שניתנו לכלל האוכלוסייה בתקופה זו.
האם ילד שהשלים את שגרת החיסונים, אך לא חוסן בנגיף החי המוחלש במסגרת המבצע יכול לבקר במסגרתחינוכית שיש בה ילדים שחוסנו בחיסון החי ?
שום סכנה אינה נשקפת לילדים שחוסנו לפוליו בעבר (במנת חיסון אחת לפחות) בעקבות חשיפה אפשרית סביבתית לחיסון החי בדיוק כפי שאין כל חשש לתופעות לוואי בעקבות מתן חיסון חי מוחלש לילד מחוסן. אין גם בעייה שילד אשר נחשף בגן לנגיף המוחלש יחוסן בהמשך בחיסון המוחלש.
האם מתן לא מכוון של מינון עודףשל טיפות חיסן מוחלש (יותר משתי טיפות) עלול לגרום לנזק?
לא. לא תוארו תופעות לואי מיוחדות בעקבות מתן מינון יתר.
האם ילדים שלא חוסנו כלל בשום סוג של חיסון מסיבותאידיאולוגיות מצויים בסיכון בעקבות חיסון הילדים בסביבתם בחיסון חי מוחלש ?
ילדים ללא הגנה חיסונית מוקדמת חשופים בראש ובראשונה לסכנת ההדבקה בנגיף הפוליו הפראי ( סיכון לשיתוק שעומד על 1:100-1:1000). הילדים הללו חשופים כעת גם לסיכון הנמוך מאוד, אך קיים (סיכון של 1 למיליון ) לשיתוק כתוצאה מהידבקות בנגיף החיסון החי מוחלש. מומלץ מאוד לחסן את הילדים הללו בהקדם לפחות בנגיף הפוליו מומת.
למי מומלץ לא להגיע למסגרת שהילדים בה מתחסנים בחיסון החי מוחלש לפוליו ?
רק ילדים הסובלים מדיכוי דיכוי חיסוני חמור מצויים בסיכון בעקבות חשיפה במוסדות החינוך לנגיף החי מוחלש (והנגיף הפראי). רובם לא היו יכולים להגיע למוסדות החינוך בכל
מקרה מפני סכנה לזיהומים אחרים אשר מסוכנים בהרבה מהחיסון נגד פוליו. קבוצה זו
כוללת בעיקר ילדים לאחר השתלת מח עצם אשר לא חוסנו לאחר ההשתלה, ילדים שטופלו בכימותרפיה בתקופה של 3-6 חודשים מסיום הטיפול, וילדים עם חסר חיסוני מולד
הנדרשים לעירויי נוגדנים (אימונוגלובולינים). אפילו הילדים הללו יכולים לשוב למסגרות החינוך בתנאים מסוימים. במקרים הללו רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל על מנת
לקבל החלטה מושכלת בהתאם לנתוני כל מקרה.
מה משך הנשאות הצפוי של נגיף הפוליו הפראי בילדשחוסן לפוליו בעבר בחיסון המומת בלבד?
שבועות בודדים בלבד.
מה משך ההפרשה הצפוי של נגיף החיסון החי בעקבות מתןחיסון חי מוחלש לפוליו ?
שבועות בודדים ולכל היותר 6 שבועות. הסיכון להדבקה בין ילדים בווירוס החי-מוחלש קיימת אך קטנה אם מקפידים על כללי ההיגיינה המומלצים.
האם ניתן לתת את החיסון החי (OPV) בשילוב עם חיסונים אחרים?
את חיסון ה OPV ניתן לתת בו בזמן, או בכל מרווח זמן שהוא, מחיסונים אחרים.
מהו הגיל הצעיר ביותר שבו ניתן לחסן בחיסון חי מוחלש?
אין לחסן בחיסון חי מוחלש תינוקות עד גיל חודשיים. מגיל חודשיים ומעלה יינתן החיסון OPV רק אם ניתן חיסון IPV בעבר ובתנאי שחלפו לפחות 4 שבועות מאז מנת ה-IPV האחרונה.
האם יש מניעה ממתן החיסון OPV לבני בית של אישה הרה ?
לא. ככלל מומלץ להימנע ממתן חיסונים חיים מוחלשים במהלך ההיריון, אולם ידוע, על בסיס הניסיון שנצבר בעבר בעולם כי החיסון החי לפוליו בטוח למתן בהריון ומכאן שחשיפה סביבתית לחיסון
החי אינה בעייתית.
מה מומלץ לעשות במקרה של חשיפת אדם הסובל מדיכוי חיסוני לבן בית שחוסן בטעות ב- OPV?
למניעת הפצת הנגיף מהמחוסן יש לצמצם עד כמה שניתן את המגע עם המחוסן במשך כ-6 שבועות ממתן החיסון. בתקופה זו על האדם הסובל מדיכוי חיסוני להימנע מהחלפת חיתולים בילד שחוסן בחיסון החי.
מומלצת הקפדה יתרה על כללי ההיגיינה של בני הבית ובמיוחד של האדם הסובל מדיכוי חיסוני כמו רחיצת ידיים עם מים וסבון במשך כ- 20 שניות לאחר יציאה משירותים, לפני מגע עם מזון, וכן לפני
ואחרי החלפת חיתולים.
יש להקפיד כי החולים אשר נזקקים למתן תכשירי גאמא גלובולינים, עקב חסר אימוני הומורלי, יקפידו על טיפול סדיר ובמועד עם התכשירים הללו מכיוון שהמטופלים הללו הם בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוך של שיתוק ממתן החיסון החי. במידה ומטופל כזה לא קיבל את הטיפול בתכשיר במועד, ונחשף שלא במתכוון לתרכיב bOPV בצורה ישירה או עקיפה, מומלץ כי יקבל בהקדם האפשרי את תכשיר האימונוגלובולין.
האם צריך להרתיח את המים?
לא, אין העברה של הנגיף באמצעות מי שתיה בישראל ואין צורך בהרתחת המים.
האם יש סכנה ברחצה בים או בבריכה ?
מי השפכים עוברים תהליכי טיהור טרם הזרמתם לים. תהליכי הטיהור הללו מחסלים את נגיפי הפוליו. נגיפי הפוליו מושמדים גם באמצעות הכלרת מי הבריכה.
היכן מתבצעת השלמת החיסונים השגרתית לפוליו ? לאן יש לפנות ?
השלמת החיסונים עד גיל 6 שנים תתבצע במסגרת טיפות החלב.
האם ישנן אוכלוסיות בסיכון שצריכות להתחסן מעבר לשגרת החיסונים ?
עובדי בריאות ועובדי ביוב עלולים לבוא במגע עם הנגיף בשכיחות גבוהה יותר, ובהם מומלץ להתחסן במנה אחת נוספת מעבר לשגרת החיסונים. כמו כן נוסעים למקומות בהם יש תפוצה נרחבת של הנגיף (כמו נוסעים להודו, ניגריה ועולים למכה).
הרחבה נוספת על המחלה והחיסון – באתר ויקירפואה
חיסון פוליו במסגרת שגרת החיסונים בישראל
מבצע חיסון הפוליו – 12 אוגוסט 2013 – עדכון משרד הבריאות
הבהרות משרד הבריאות למבצע חיסון חי לפוליו – 12 אוגוסט 2013
הבהרות משרד הבריאות למבצע חיסון חי לפוליו – 18 אוגוסט 2013
הבהרוות משרד הבריאות למבצע החיסון החי לפוליו – 21 אוגוסט 2013
חיסון חי מוחלש לפוליו – עדכון הפרק בתדריך החיסונים של משרד הבריאות אוגוסט 2013
המלצות קליניות לגבי מצבי דיכוי חיסוני שונים בתקופת מבצע החיסון בנגיף החי-מוחלש נגד פוליו
תרשים זרימה – הגישה למדוכאי חיסון
תרשים זרימה – מבצע חיסון חי לפוליו
המלצות האיגוד לאימונולוגיה בנוגע לחזרת מטופלים באימונוגלובולינים למוסדות החינוך- 26 אוגוסט 2013
חזרת ילדים למוסדות חינוך בתקופת מבצע החיסון – נוסח מקוצר
תשובת המדינה לבג"צ – 22 אוגוסט 2013
ניתוח המקרים הנוירולוגיים שהופיעו לאחר מתן החיסון החי מוחלש לפוליו