החיסון מורכב מטוקסואיד של שני המזהמים (DT) הללו . החיסון יכול להינתן בנפרד. במסגרת חיסוני השגרה הניתנים בגיל הילדות החיסון ניתן בשילוב עם החיסון לשעלת, החיסון להמופילוס אינפלואנזה B והחיסון המומת לפוליו (IPV).
אופן ומועדי המתן (ראה טבלת החיסונים בישראל)
החיסון ניתן במנה של 0.5 מ"ל לתוך השריר.
סדרת החיסון הראשוני ((DTaP-IPV-Hib כוללת 4 מנות החל מגיל חודשיים המורכבות מחיסון בסיסי הכולל 3 מנות ברווח של 6-8 שבועות בינהן ומנת דחף הניתנת 6-12 חודשים לאחר המנה השלישית אך לא לפני גיל 12 חודשים.
במקרים בהם הומלץ שלא לחסן לשעלת מומלץ לחסן או להשלים את סדרת החיסונים ב- DT בלבד. אם הוחלט בשלב כלשהו לחדש את מתן החיסון לשעלת, ניתן לתת מנות נוספות של DTP ובתנאי שמספר המנות המכילות DT לא יעלה על 6 לפני יום ההולדת השמיני (כולל מנת דחף של כיתה ב')
חיסון בגיל בית ספר: מנות דחף ניתנות בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים)- Tdap-IPV ובכיתה ח' (גיל 13-14 שנים) – Tdap.
מנת הדחף של כיתה ב' (Tdap-IPV) תינתן לפחות 6 חודשים לאחר מנה אחרונה בסדרת החיסון הראשוני. אין צורך ברווח זמן בין מנת Tdap הניתנת בכיתה ב' או ח' לבין מנה קודמת של חיסון נגד Td שניתן לאחר חיסון ראשוני מסיבה כלשהי (כגון לאחר פציעה).
לאחר השלמת סדרת החיסונים של גיל הינקות והילדות מעבר לגיל 18 שנים מומלץ לתת כמנת דחף של טטנוס בצרוף עם מנה מוקטנת של חיסון לדיפטריה (dT) אחת ל- 10 שנים.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי של החיסון מופיעות ביממה שלאחר המתן ועיקרן תגובות מקומיות באתר ההזרקה ועליית חום מתונה קצרה וחולפת.
הוראות נגד
אין הוראות נגד מיוחדות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.
כאשר יש הכרח בטיפול למניעת טטנוס לאחר פציעה וקיימת הוראת נגד מוחלטת למתן חיסון פעיל כנגד טטנוס יש לתת את החיסון הסביל בלבד.
אזהרות
- הופעת תסמונת Guillain Barre במבוגר תוך 6 שבועות לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד.
- במקרה של תגובה קשה מקומית Arthus type לאחר מנה קודמת של תרכיב המכיל טטנוס טוקסואיד במבוגרים אין לתת מנה נוספת של טטנוס טוקסואיד יותר מפעם ב – 10 שנים, גם לא במקרה של פציעה.
- אין לתת תרכיב המכיל לטקס למועמדים עם אלרגיה אנפליקטית ללטקס.
עקרונות מתן חיסון נגד טטנוס לאחר פציעה
האפשרויות למתן טיפול המונע לאחר פציעה כוללות:
- טיפול מקומי בפצע.
- מתן Tetanus Immune Globulin (TIG)
- מתן תרכיב המכיל טוקסואיד של טטנוס .
לצורך ההחלטה על מתן הטיפול יש לקחת בחשבון את המצב החיסוני של הנפגע וכן את אופי הפציעה.
פציעה מסווגת לפציעה קלה ופציעה אחרת.
פציעה קלה:
פצע שטחי (בעומק של פחות מ- 1 ס"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) ללא הרס רקמות ושקבל טיפול מקומי ב- 6 השעות האחרונות.
פציעה אחרת:
כאשר קיים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים :
- פצע בעומק של יותר מ- 1 ס"מ
- פצע מלווה בהרס רקמות
- פצע מלווה בנמק של רקמות
- פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה,צואה,רוק וכד')
- פצע שניתן לו טיפול מקומי לאחר יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
- כוויה
- פצע כתוצאה מנשיכת בעלי חיים
- פצע כתוצאה מהכשת נחש
- הפלה מזוהמת
- לידה מזוהמת ללא השגחה מילדותית מתאימה (ראה פרוט בהמשך) .
טיפול מקומי יינתן ללא קשר למצב החיסוני על מנת למנוע הווצרות תנאים אנארוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפצע. הטיפול כולל ניקוי והסרת רקמות נמקיות. יש לתת את הטיפול מוקדם ככל האפשר לאחר הפציעה.
(Tetanus Immune Globulin (TIG
כולל נוגדנים ממקור אנושי כנגד טטנוס. החומר ניתןבזריקה תוך שרירית בלבד במינון של IU 250. במקרים מיוחדים מומלץ לתת מינון כפול (IU 500) וזאת כאשר מדובר בפציעה עם הרס רקמות נרחב, או כאשר הטיפול ניתן לאחר יותר מ- 24 שעות ממועד הפציעה או בחולה עם משקל יתר.
אם התכשיר ניתן בו זמנית עם חיסון פעיל כנגד טטנוס יש להזריק את התכשירים במקומות נפרדים בגוף.
הטבלה הבאה מפרטת את ההנחיות לטיפול נגד טטנוס לאחר פציעה:
טיפול למניעת טטנוס בילוד וביולדת לאחר חשיפה
טיפול למניעת טטנוס מומלץ במקרים של חשיפת הילוד והיולדת ללידה ללא השגחה מילדותית מתאימה כגון לידת בית, לידת שדה, לידה בשירותים וכיו"ב. הטיפול המונע יינתן בהתאם למצב החיסוני של היולדת ולנסיבות בהן התרחשה הלידה כדלקמן:
להרחבה
קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות
על המחלות והחיסונים לדיפטריה ולטטנוס ב-Pink Book מטעם אתר החיסונים של ה-CDC