חצבת – Measles
עריכה – ד"ר גלעד שרמן
מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות
היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בי"ח לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא
המחלה נגרמת על ידי נגיף ה- Measles.
המחלה מתבטאת בחום, שיעול, נזלת, דלקת עיניים ופריחה המתחילה בפנים ומתפשטת כלפי מטה והחוצה. בתחילת המחלה מופיעים נגעים אופייניים בחלל הפה.
סיבוכי המחלה העיקריים הינם:
- דלקת ראות – היארעות של 6 לכל 100 מקרים
- דלקת אוזניים
- דלקת המוח (אנצפליטיס) – היארעות של 1 לכל 1000 מקרים. לרוב נותר נזק מוחי לכל החיים.
- תמותה – היארעות של 2 לכל 1000 מקרים. אוכלוסיה בסיכון מוגבר לתמותה כוללת ילדים מתחת לגיל 5 שנים, נשים בהריון ומדוכאי חיסון.
- Subacute Sclerosing Panencephalitis (SSPE) – סיבוך העלול להופיע כעבור 7-11 שנים מהמחלה ומתבטא במחלה ניוונית של המח עם הרס תאי המח ומובילה למוות. סיבוך זה מופיע ב-1 ל-10,000 חולים, עם סיכון מוגבר בילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים.
האדם הינו המאכסן היחיד של הנגיף. ניתן להדבק במגע ישיר עם הפרשות של חולים או בנשימת אוויר נגוע בקרבתם. תקופת הדגירה בין החשיפה לנגיף להופעת תסמיני המחלה הינה 8-12 יום. המחלה מדבקת ביותר, שיעור ההדבקה והתחלואה בלא מחוסנים הוא מעל 90%. על מנת להפסיק הדבקה באוכלוסייה יש צורך בשיעור חיסון של למעלה מ-95%. כניסת החיסון לחיסוני השגרה של הילדות הוריד מאד את מקרי התחלואה, אך החל מחודש מרץ 2018 ועד סוף מאי 2019 נדבקו מעל ל-4,250 אנשים בחצבת כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת.
דרכי אבחנת הנגיף כגורם למחלה:
- מציאת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgM בדם החולה – עלול להיות שלילי כוזב ב-72 השעות הראשונות לפריחה ובמי שחוסן
- עליה של לפחות פי 4 ברמת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgG, בהפרש של לפחות 10 ימים ביניהן
- מציאת החומר התורשתי של הנגיף בהפרשות (דרכי נשימה, רוק, דם או שתן) בבדיקת PCR
אין טיפול כנגד הנגיף. ויטמין A נמצא כמפחית תחלואה ותמותה במדינות מתפתחות וארגון הבריאות העולמי ממליץ על מתן ויטמין A בילדים עם חצבת חמורה.
על מנת למנוע הדבקה, מומלץ לבודד ילדים בריאים שחלו בחצבת עד 4 ימים לאחר תחילת הפריחה וילדים עם דיכוי חיסוני – לכל אורך המחלה.
מי שנחשף לחולה חצבת ויכול לקבל חיסון פעיל – מומלץ לחסנו (עדיף תוך 3 ימים מהחשיפה, אך ניתן תוך 6 ימים מהחשיפה). מי שאינו יכול לקבל את החיסון הפעיל, מומלץ שיקבל את החיסון הסביל (תוך 6 ימים מהחשיפה).
תמונות מאגף החצבת – בית החולים בזנזיבר , 2008 (באדיבות צוות " save a child heart ")