ילדים חולים בקורונה בצורה קלה או נדבקים ולא מפתחים תסמינים. למה לחסן אותם?
מרבית הילדים הנדבקים בנגיף הקורונה יהיו חולים באופן קל או חסרי תסמינים. עם זאת, סיכון נמוך אינו אומר שאין סיכון בכלל: כ-1 מכל 900 ילדים חיוביים לקורונה עלול להתאשפז במצב בינוני או קריטי כתוצאה מקורונה ומסיבוכיה, וחלק מהילדים עלולים לפתח תסמונת דלקתית רב-מערכתית המכונה PIMS, ובנוסף לסבול Long COVID כולל תופעות של עייפות, קושי במאמצים, בעיות זיכרון, נשירת שיער ועוד. בנוסף, הנתונים מישראל ומהעולם מורים על כך שהסיכון לפתח מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) בשל הידבקות בנגיף גבוה פי כמה מאשר הסיכון לפתח תופעה זו בעקבות החיסון, וזאת בכל הגילאים.
החיסון נועד גם למנוע תחלואה לטווח ארוך שעדיין אינה ידועה, אך מוכרת היטב מווירוסים נשימתיים אחרים. בנוסף, יש חשיבות מרבית להגן על הילדים מפני בידודים ולשמור על שגרת החיים החינוכית והחברתית שלהם. שיקול נוסף הינו להגן על המשפחה והקרובים לנו: סבא וסבתא, נשים בהריון, אנשים עם דיכוי חיסוני. למחוסנים יש פחות סיכוי להדבק. מחוסנים מדביקים ב35%-65% פחות מאשר לא מחוסנים ולזמן קצר יותר.
לאור כל אלו, משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים, כמו איגודים מקצועיים בארה"ב ובאירופה, ממליצים על חיסון בני נוער וילדים בגילאי 5 עד 11 שנים .
קישור: נייר עמדה על חיסוני בני נוער
קישור: נייר עמדה על חיסון ילדים
מה לגבי סיבוכים ארוכי טווח מהחיסון?
לא מוכרים חיסונים שהשפעות שליליות חמורות שלהם מתבטאות לפתע ומתוך בריאות שלמה רק כעבור חודשים או שנים מההתחסנות (אלא לכל היותר תוך שבועות ספורים), וגם אין הגיון ביולוגי שכך יקרה בשל פינוי של תרכיב החיסון במהירות מהגוף.
לעומת זאת, קיים חשש כי הידבקות בנגיף הקורונה תגרום לנזקים נוספים, שיתגלו רק בעתיד הרחוק, בדומה למתרחש לאחר הידבקות בנגיפים מוכרים אחרים, כדוגמת נגיף החצבת, שעלול לגרום מספר שנים לאחר ההחלמה לדלקת מוחית חריפה ומוות (SSPE) נגיפי הפטיטיס B ו-C שעלולים לגרום לשחמת הכבד, נגיף הפפילומה, שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, ונגיף הוריצלה, שעלול לגרום לשלבקת חוגרת ועוד.
האם החיסון יפחית סיבוכים ארוכי טווח מקורונה?
התחסנות נגד הנגיף מפחיתה משמעותית את הסיכון של הילדים לסבול מסיבוכי המחלה (תסמונת (PIMS, LONG COVID ועשויה להפחית את הסיכון לסיבוכים מאוחרים נוספים של המחלה שייתכן שיתגלו בעתיד) שכן החיסונים מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להידבק בנגיף, ומי שלא נדבק בנגיף, לא יסבול מסיבוכי ההידבקות). בדומה, גם חיסונים אחרים שפותחו כנגד מחלות ויראליות אחרות (חצבת, אדמת, חזרת, פוליו, פפילומה, אבעבועות רוח ועוד) הפחיתו מאוד את סיבוכיהן המאוחרים, ולכן סביר שגם חיסוני הקורונה יפחיתו מאוד את הסיבוכים המאוחרים של מחלה זו בילדים ובני נוער לדוגמה, כמעט שלא דווחו עד כה מקרי PIMS בעולם בקרב בני נוער שחוסנו באופן מלא לפני שנחשפו לנגיף.
מה הסיכון בחיסון ומהן תופעות הלוואי בחיסון לילדים?
מניסיון של ניטור לאחר מתן עשרות מיליוני מנות בילדים ובני נוער הרוב המוחלט של תופעות הלוואי מהחיסון קלות וחולפות: תופעות מקומיות כגון אודם או כאב במקום הזריקה ותופעות כלליות כגון חולשה, כאב ראש וצמרמורת. התופעות הללו היו בעיקר בדרגות חומרה קלה-בינונית וחלפו תוך 24-48 שעות.
לאחר מתן רחב היקף התגלתה תופעת לוואי נדירה של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). השכיחות המקסימלית היא בבנים בני 16-19 שנים, לאחר מתן המנה השנייה, והינה 1:6,600, כשברוב המוחלט של הילדים שלקו בה (95%) מדובר בתופעה קלה וחולפת. שכיחות תופעת הלוואי נמוכה יותר בקבוצות גיל אחרות (למשל בבני 12-15 שנים – כחצי מזו שבבני 16-19) ובבנות. על פי נתוני הCDC שכיחות המיוקרדיטיס בגילאי 5-11 שנים היא המזערית ביותר (כ1 למיליון).
הסיכון למיוקרדיטיס קשה כתוצאה מהחיסון בקבוצת הגיל שבה הסיכון לתופעת לוואי הוא הגבוה ביותר הוא 1:300,000, כלומר נדיר יותר בשני סדרי גודל מהסיכון למחלה קשה כתוצאה מהנגיף (כולל תסמונת (PIMS בגיל זה. כלומר, גם בבנים בגיל הזה התועלת מהחיסון עולה בהרבה על הסיכון האפשרי ממנו, קל וחומר בגילאים צעירים יותר.
האם החיסון פוגע בפוריות?
מאז פרוץ מגפת הקורונה, התפרסמו סדרה של מאמרים ומחקרים ששוללים מכל וכל פגיעה בכל היבטי הפוריות: המחקרים הללו העלו כי החיסונים לא פוגעים בתפקוד השחלות, לא פוגעים בסיכויי ההשרשה (היקלטות) של העובר ברחם בתחילת ההיריון, לא פוגעים ביכולת הרחם לקיים הריון מתפתח ולתמוך בו בתחילתו ובכלל, לא מעלים שכיחות של הפלות ספונטניות או לידה מוקדמת ולא פוגעים באיכות הזרע של הגבר. בהקשר זה, שורת ארגוני בריאות באירופה ובארה"ב קבעו לאחרונה כי החיסונים לא פוגעים בפריון ולא פוגעים בהתפתחותם המינית של ילדים במסגרת ההתבגרות, וכי הטענות בנושא פגיעה לכאורה בפוריות הן טענות שווא שהופרכו מדעית.
האם החיסון גורם לשינויים במחזור החודשי?
התקבלו ברחבי העולם דיווחים על דימומים מוגברים/אי-סדירות במחזור החודשי, שחלפו בווסת הבאה או בזו שאחריה. דיווחים כאלו התקבלו לאחר סוגי חיסון שונים נגד קורונה, ומוכרים גם לאחר חיסונים אחרים הניתנים בגיל הבוגר. בדו"חות שפורסמו לאחרונה מטעם סוכנות התרופות הלאומית הבריטית (MHRA) וסוכנות התרופות של האיחוד האירופאי (EMA) נשלל קשר סיבתי בין החיסון לתופעות הללו. בהקשר זה, האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים (AAP) קבע לאחרונה כי אין כל עדויות לכך שהחיסונים משפיעים על התפתחותם המינית של ילדים מתבגרים.
טרם נבדקו השלכות ארוכות טווח של החיסון במבוגרים. האם ייתכנו השלכות ארוכות טווח על ההתפתחות הפיזית של ילדים?
החיסון נגד קורונה של פייזר ניתן כבר למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, ביניהם בני נוער. כאמור, לא מוכרת בכלל תופעה שבה חיסונים כלשהם מייצרים השפעות שליליות חמורות לטווח הארוך ובפרט כאלו המתגלות רק כעבור חודשים או שנים מההתחסנות.
האם החיסון mRNA יכול להיכנס לחומר הגנטי שלנו (הדנ"א) ?
יש לזכור כי mRNA אינו יכול לעבור הטמעה בתוך הDNA שבגרעין התאים בגוף שלנו או לשנות אותו, ולכן אין כל שחר ואין כל היתכנות מדעית לטענות הכזב על פגיעה גנטית לכאורה שעלולה להיגרם כתוצאה מהתחסנות בחיסונים הללו.
האם ילדים שחלו בקורונה בשנה החולפת חייבים להתחסן גם? אם כן – למה?
כן. על פי המלצות משרד הבריאות ההמלצה לילד מחלים הינה להתחסן במרווח של לפחות 3 חודשים מההחלמה אנו עדים לתחלואה חוזרת גם בקרב מחלימים. חיסון מחלימים נמצא בטוח ויעיל ואינו כרוך ביותר תופעות לוואי.
האם כדאי להמתין לחיסון הבא ?
עד שיגיע חיסון שיותאם לאומיקרון הגל הנוכחי יסתיים. למרות שבזן האומיקרון חלו מוטציות שפוגמות ביעילות החיסון נגדו ההגנה מפני מחלה קשה וסיבוכיה נשמרת. חיסון חדש ומותאם צפוי לעבור ניסויים קליניים נוספים של בטיחות. הם יהיו קצרים יותר מהניסוי המקורי אבל התהליך צפוי להמשך חודשים. עד שתאושר גרסת החיסון הבא נהיה אחרי הגל הנוכחי ואולי גם אחרי הגל שאחריו.