טבלת החיסונים בישראלכך זה החלמהו חיסון?מהו אדג'ובנטהמחלות נגדן מחסניםגרפים - תחלואה בישראלחיסוני שגרהמתי יש להיזהר במתן חיסוניםחיסונים שאינם בשגרהצוות רפואי - מידע כלליצוות רפואי - חיסונים ספציפייםשאלות נפוצותטענות נפוצותעצות לילד המטיילחיסונים לילד המטיילחובת חיסונים? פורומיםתיאור התפרצות הפוליו בשפכי ישראל 2013-14

חיסון לצהבת A

עריכה – ד"ר יערה קהן
מומחית ברפואת ילדים
היחידה למחלות זיהומיות בילדים, מרכז רפואי ע"ש א. וולפסון


נבישראל רשומים כיום מספר תרכיבים נגד דלקת כבד נגיפית A. התרכיבים מכילים נגיף צהבת A שעבר אינאקטיבציה באמצעות פורמלין ותוספת של אלומיניום הידרוקסיד כאדג'ובנט. התרכיבים מכילים מלחי אלומיניום ועקבות neomycin. הם אינם מכילים חומר משמר. 
יעילות החיסון מוערכת בכ- 94%-100% במניעת מחלה. עדיין לא ידוע לכמה שנים החיסון מקנה הגנה ואם יהיה צורך במתן מנת דחף בעתיד. על פי מודלים קינטיים תיאורטיים, רמת נוגדנים מגינה תישאר לפחות 20 שנה לאחר השלמת הסדרה.

אופן ומועדי המתן (ראה טבלת החיסונים בישראל)
התרכיב ניתן באופן שגרתי בטיפות החלב במסגרת תכנית החיסונים החל מגיל 18 חודש. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 6-12 חודש ביניהן. יש להזריק את התרכיב לתוך השריר בלבד (שריר הירך בפעוטות או הדלטואיד לגדולים יותר).
 
תופעות לוואי
התופעות הללו הנן קלות וכוללות כאב מקומי, אודם, נפיחות והתקשות במקום ההזרקה (ב 10% או יותר). לעיתים יתכנו תגובות כלליות כגון עלית חום, כאב ראש, עייפות, בחילה, הקאה ושלשול (1-10%). תגובות אלרגיות, לרבות רגישות מיידית מסוג אנפילקטי, הן נדירות ביותר. 

הוריות נגד
ידוע על רגישות מיידית אנפילקטית למרכיבי התרכיב, לרבות latex. 
תגובה חמורה לאחר מנה קודמת. 
הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים

הוראות חיסון במצבים מיוחדים
חולים עם חסר חיסוני:
אין מניעה למתן החיסון לאוכלוסיית חולים זו אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות נמוכה.
מתן בו זמני עם אימונוגלובולין:
במתן שכזה (כמו בהגנה שלאחר חשיפה) רמת הנוגדנים שנוצרת היא נמוכה יותר מאשר במתן החיסון הפעיל בלבד, אולם קרוב לודאי שאין לכך השפעה על יעילותו הקלינית של החיסון.
הריון:
באופן כללי מומלץ להימנע מחיסונים בהריון, אולם כיון שהתרכיבים מומתים הסיכון לפגיעה בעובר זניח. ניתן לחסן אישה הרה אם קיימת התוויה לחיסון.

התוויות למתן חיסון פעיל לפני חשיפה
פרט לחיסון השגרתי מומלץ לתת את החיסון לאוכלוסיות בסיכון לחלות בצהבת A כולל: 
1. מטיילים לארצות עם שכיחות גבוהה של המחלה.
2. חולים במחלות כבד כרוניות שהם בסיכון לפתח דלקת כבד דוהרת מזיהום בצהבת A.
3. גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
4. משתמשים בסמים.
5. מטופלים בגורמי קרישה הניתנים בזריקה. 
7. אנשים עם חשיפה תעסוקתית לנגיף: עובדי מעבדה העובדים עם נגיף דלקת כבד A, עובדי גן חיות ואחרים שבאים במגע עם פרימטים (non-human primates) כגון קופים.
8. אנשים חסרי בית.

התוויות מתן חיסון סביל לפני חשיפה
באנשים שנוסעים לארצות עם שכיחות גבוהה של צהבת A המניעה נעשית לרוב על ידי חיסון פעיל, אך בנסיבות מיוחדות (ראה הנחיות משרד הבריאות ליוצאים לחו"ל) מומלץ על מתן חיסון סביל.

מניעת צהבת A לאחר חשיפה
מומלצת לאנשים לא מחוסנים (שלא חוסנו בשתי מנות חיסון פעיל בעבר) שנחשפו לחולה צהבת A בשבועיים שקדמו להופעת המחלה. חשיפה מוגדרת כמגע קרוב כמו בני בית או מגעים מיניים של החולה, כמו גם מגעים במוסדות סגורים כולל בסיסי צבא, מוסדות לחוסים ובבתי סוהר.
המניעה אפשרית על ידי מתן חיסון פעיל או סביל. מומלץ לתת את הטיפול המונע תוך שבועיים (אך עדיף בהקדם ורצוי תוך שבוע) ממועד החשיפה. אין צורך בבדיקה סרולוגית של המגעים לפני מתן החיסון הפעיל.
גיל 0-11 חודשים, ואנשים עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל בכל גיל: מומלץ מתן חיסון סביל הכולל זריקה תוך שרירית של אימונוגלובולין במינון של 0.1 מ"ל/ק"ג.
מגיל 12 חודשים ומעלה ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הורית נגד למתן חיסון פעיל: מומלץ מתן חיסון פעיל כיון שמקנה חסינות ארוכת טווח (מומלץ להשלים מנה שניה של חיסון כעבור 6-12 חודשים מהראשונה).
אנשים עם ליקוי במערכת החיסון ואנשים עם מחלת כבד ממושכת: מומלץ מתן חיסון סביל וחיסון פעיל במקומות הזרקה שונים בגוף. 
נשים הרות: אין מניעה לחסן בחיסון פעיל לאחר חשיפה. 
אין מידע על יעילותם של תרכיבים משולבים כגון Twinrix לאחר חשיפה.

התפרצות צהבת A בגני ילדים
כאשר מאובחן זיהום חריף בצהבת A בעובד הגן בו מבקרים ילדים שעדיין לא עברו גמילה מטיטולים או בילד או בבני משפחה של לפחות שניים מילדי הגן, אזי קיימת הוריה למתן טיפול מניעתי לכל המגעים הלא מחוסנים ולמטפלים בהם. 
התפרצות צהבת A בבתי ספר
חשיפה לחולה בודד עם זיהום חריף בצהבת A במסגרת ביה"ס איננה מהווה בד"כ הוריה למניעה. יש לשקול מתן החיסון למגעים ההדוקים בכיתה רק אם יש עדות ליותר ממקרה אחד בתקופה וחשד להתפרצות בקבוצה/ כיתת בית הספר.
צוות רפואי
אין בד"כ התוויה למתן טיפול מונע לצוות רפואי שטיפל בחולה צהבת A .



להרחבה
קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות
על המחלה והחיסון לצהבת A קישור ל-Pink Book מטעם אתר החיסונים של ה-CDC
צרו אתנו קשר נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,
צרו אתנו קשר ונדאג להשיב בהקדם: