טבלת החיסונים בישראלכך זה החלמהו חיסון?מהו אדג'ובנטהמחלות נגדן מחסניםגרפים - תחלואה בישראלחיסוני שגרהמתי יש להיזהר במתן חיסוניםחיסונים שאינם בשגרהצוות רפואי - מידע כלליצוות רפואי - חיסונים ספציפייםשאלות נפוצותטענות נפוצותעצות לילד המטיילחיסונים לילד המטיילחובת חיסונים? פורומיםתיאור התפרצות הפוליו בשפכי ישראל 2013-14

הוראות נגד כלליות למתן חיסונים

אמצעי זהירות והוראות נגד לחיסונים הספציפיים יופיעו בהתייחס לכל חיסון בנפרד, אולם ניתן לדבר גם על אמצעי זהירות כלליים במתן החיסונים.
1. מחלה חריפה:
אין לתת את החיסון אם תופעות הלוואי הצפויות ממנו יגרמו לבלבול בין התופעות הללו לבין תסמיני המחלה החריפה לדוגמה, מתן חיסון בנוכחות מחלת חום. אין עדות לכך כי נוכחות מחלה שכזו מגבירה את הסיכון לתופעות לוואי או מקטינה את יעילות החיסון. אם מדובר במחלה המלווה חום מעל C°38 על הרופא המטפל לשקול היטב את מתן החיסון בהקשר לחומרת המחלה והרצון שלא לדחות את מתן החיסון. בכל מקרה אם מדובר במחלה בדרגת חומרה בינונית ומעלה אין לחסן את המועמד עד להחלמתו מהמחלה.
מחלה קלה (לדוגמה זיהום של דרכי הנשימה העליונות, דלקת אוזניים או שלשול קל) אינה מהווה הוראת נגד למתן החיסון ויש להימנע מלדחות שוב ושוב את החיסונים הללו.
מחלה בדרגת חומרה בינונית ומעלה הינה סיבה מוצדקת לדחיית החיסון בין היתר מכיון שקשה להבדיל בין תופעות הלוואי לחיסון לבין תופעות המחלה.
לעתים קורה שילד עם מחלות חום חוזרות מאחר מאוד בתכנית החיסון. במקרה זה כדאי להמליץ על מתן החיסון מיד עם ההחלמה מהמחלה מבלי לקבוע מועד שרירותי לחיסון.

2. רגישות יתר למרכיבי החיסון 
אין לתת תרכיב מסוים אם ידוע על תגובה קודמת חמורה כגון תגובת רגישות מידית אנפילקטית לאותו תרכיב או לאחד ממרכיביו.
תופעות כאלו הן נדירות.
רגישויות היתר הנפוצות במתן חיסונים הנן:
א. רגישות יתר לאנטיגנים שמקורם מביצים
בתחום זה חלו מספר עדכונים בשנים האחרונות:
התרכיב החי כנגד חצבת וחזרת הוכן מנגיף שגדל בתרביות פיברובלסטים של עוברי עוף. למרות זאת התרכיב איננו מכיל כמות משמעותית של אנטיגנים של ביצים.
ילדים רגישים לביצים כולל כאלו עם רגישות יתר אנפילקטית אינם בסיכון מוגבר לפתח תגובה אנפילקטית מחיסון ה- MMR. לאור זאת, ילדים עם אנמנזה של רגישות לחלבון ביצים (כולל רגישות אנפליקטית)
יקבלו תרכיבים המכילים מרכיבים חצבת וחזרת (כגון MMR/MMRV) במקומות רגילים למתן חיסונים, כגון: טיפת חלב, בית ספר, מרפאה לנוסעים לחו"ל, מרפאה של קופת חולים. (קישור לעדכון הנחיות משרד הבריאות למתן החיסון לחצבת, חזרת לבעלי רגישות אנפליקטית לחלבון ביצה).

בוטלה הורית הנגד של אלרגיה אנפילקטית לחלבון ביצים לחיסון המומת. זאת לאור נתונים המעידים כי תגובה אנפילקטית לחיסון השפעת הינה נדירה ביותר ולא נגרמת דווקא עקב מרכיב חלבון הביצה בתרכיב. בנוסף, ריכוז חלבון הביצה בחיסון הינו מזערי ביותר
אין צורך בשיטות מתן מיוחדות או בבדיקת רגישות בעור לחיסון למטופלים עם אלרגיה לביצים.
אנשים עם היסטוריה של רגישות לביצים המתבטאת באורטיקריה בלבד, יכולים לקבל את החיסון בתנאי שימתינו 30 דקות במרפאה לאחר קבלת החיסון בהשגחת רופא אשר מסוגל לטפל בתופעות אלרגיות אפשריות. מי שסבל בעבר מתגובה סיסטמית חמורה או תגובה אנפילקטית לביצים (כגון ירידת לחץ דם, צפצופים, הקאות, תגובה שהצריכה טיפול באדרנלין) יופנה לרופא מומחה לאלרגיה טרם קבלת החיסון.
הורית נגד זו לא בוטלה לגבי החיסון החי המוחלש בגלל העדר מחקרים שבדקו סוגיה זו בחיסון זה.



ב. רגישות יתר לחומרים משמרים ומיצבים
מספר תרכיבים חיים כמו MMR, החיסונים ל- Varicella ול- Yellow Fever מכילים ג'לטין כחומר מייצב. יש לכן לשקול בחיוב ביצוע תבחין עורי במחוסנים עם אנמנזה של רגישות יתר למזון מכיל ג'לטין. צריך לזכור כי הג'לטין שבתרכיבים הוא בד"כ ממקור חזיר ואילו הג'לטין שבמזון הוא ממקור בקר , כך שאין תמיד התאמה בין הרגישות לג'לטין שבמזון לזה שבתרכיבי החיסון.
Thimerosal הינו חומר משמר המכיל כספית שהיה בשימוש בהכנת תרכיבי חיסון משנת 1930. החומר יעיל במניעת קונטמינציה חיידקית ופטרייתית. בשנים האחרונות בשל המודעות לצורך להקטין ככל האפשר את החשיפה לתרכובות כספית (במסגרת אמצעים למניעת הרעלות כספית) הוצא ה- Thimerosal מתרכיבי החיסונים השגרתיים, ורק חלק מחיסוני השפעת מכילים עקבות Thimerosal. חשוב לציין כי אין עדות כי השימוש בחומר גרם או גורם לנזק.

ג. רגישות יתר לתכשירים אנטיביוטיים.
דוגמאות לתכשירים כאלו כוללות את תרכיב הפוליו המומת ((IPV) המכיל עקבות של סטרפטומיצין, ניאומיצין ופולימיקסין B . תרכיב ה-MMR והחיסון לוריצלה מכילים ניאומיצין. אף לא אחד מהתרכיבים המצויים כיום בשוק כולל פניצילין או נגזרותיו. התגובה לאנטיביוטיקה עלולה להיות מסוג של רגישות יתר מיידית או גם בצורה של רגישות יתר מאוחרת עם הופעת פפולות אריתמטוטיות מגרדות כ- 48-96 שעות לאחר מתן החיסון. תגובה קלה מהסוג השני איננה מהווה הוראת נגד להמשך מתן החיסונים.

ד. רגישות יתר למרכיבים אחרים כולל לחומר האנטיגני הפעיל.
תגובה מסוג של SERUM SICKNESS נצפתה אצל 6% ממקבלי החיסון נגד כלבת שהוכן מתאים הומניים כנראה עקב התגובה לאלבומין ההומני שהתרכיב מכיל.
במספר מקרים תגובת רגישות היתר מכוונת למרכיב האנטיגני הפעיל:
תופעות כאלו דווחו לאחר מתן DTP/DTaP , ו-DT. כאשר התגובה היא מיידית או חמורה יש להימנע ממתן מנות נוספות של החיסון. לעומת זאת תגובה מסוג של פריחה אורטיקריאלית חולפת איננה מהווה הוראת נגד להמשך החיסון באותו תכשיר.
לאנשים עם רמות גבוהות של נוגדנים מסוג IgG לטטנוס (בד"כ עקב מנות דחף תכופות) יש שכיחות יתר של תגובות למתן מנות נוספות של התרכיב.
לאחר מתן החיסון נגד Japanese Encephalitis תיתכן תגובה מסוג של אורטיקריה, אנגיואדמה ואף תגובה אנפילקטית חמורה. התגובה עלולה להתרחש דקות עד שבועיים ממתן החיסון והרקע לתגובה זו אינו ברור. נמצא כי אנשים עם רקע קודם של אורטיקריה הינם בסיכון יתר לפתח תגובה זו. 

להרחבה
קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות
קישור ל- Pink Book מטעם אתר החיסונים של ה-CDC


צרו אתנו קשר נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,
צרו אתנו קשר ונדאג להשיב בהקדם: